<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"א</h1>
<h2>דף יג.</h2>
כתוב בה"ג בהילכות מיאון (דף ס"ד א') מה ששנינו בכתובות פרק קמא (י"ג א') ראוה מדברת עם איש אחד (ואומרים) [ואמרו] לה מה טיבו של זה ואמרה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת להשיאה לכהונה ומפרש בגמרא מאי מדברת זעירי אמר נסתרה, הני מילי נסתרה עם ישראל אבל נסתרה עם הגוי הרי היא כשבויה ופסולה לכהונה עד כאן דבריהם. אמרינן בכתובות (כ"ב א') שהשבויה שנפדית והיא בת שלש שנים ויום אחד או יותר אסורה לכהונה מפני שהיא ספק זונה שמא נבעלה לגוי, ואם יש לה עד אחד שלא נתייחדה עם הגוי הרי היא כשירה לכהונה ואפילו עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו, ושתי שבויות שמעידות (שהעידו) כל אחת מהן על (ל)חברתה הרי אלו נאמנות הואיל [ואיסור] (ו)כל הספיקות [כולן] מדברי סופרים לפיכך הקילו בשבוייה (רמב"ם איסו"ב פי"ח הל' י"ז).
<h2>דף כב.</h2>
כתוב בה"ג בהילכות מיאון (דף ס"ד א') מה ששנינו בכתובות פרק קמא (י"ג א') ראוה מדברת עם איש אחד (ואומרים) [ואמרו] לה מה טיבו של זה ואמרה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת להשיאה לכהונה ומפרש בגמרא מאי מדברת זעירי אמר נסתרה, הני מילי נסתרה עם ישראל אבל נסתרה עם הגוי הרי היא כשבויה ופסולה לכהונה עד כאן דבריהם. אמרינן בכתובות (כ"ב א') שהשבויה שנפדית והיא בת שלש שנים ויום אחד או יותר אסורה לכהונה מפני שהיא ספק זונה שמא נבעלה לגוי, ואם יש לה עד אחד שלא נתייחדה עם הגוי הרי היא כשירה לכהונה ואפילו עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו, ושתי שבויות שמעידות (שהעידו) כל אחת מהן על (ל)חברתה הרי אלו נאמנות הואיל [ואיסור] (ו)כל הספיקות [כולן] מדברי סופרים לפיכך הקילו בשבוייה (רמב"ם איסו"ב פי"ח הל' י"ז).
<h2>דף כו:</h2>
והאשה שנחבשה בידי גוים על ידי נפשות אסורה לבעלה (כתובות כ"ו ב') פירש הרי"ץ (תד"ה ועל ע"ש) מדלא קאמר אסורה לכהונה ש"מ דאף לבעלה ישראל קאמר דחיישינן שמא נתרצית למצוא חן כשנחבשה על ידי נפשות. ובשיד [נ"א דכשיד] גוים תק[י]פה אומר (גמרא שם) דאף על ידי ממון אסורה לבעלה משמע לבעלה דומיא לבעלה דמתניתין, או שמא אגב מתניתין נקטיה ודווקא לכהונה אסורה, אבל מורי רבינו יהודה כתב בשם ר"י ור"ת והרב ר"י בן ר"מ שכולה ההיא דממון מדברת באשת כהן (ע"ש תד"ה על ותו"י). הנה למדנו מכאן דאף על גב דרחמנא אפקריה לזרעיה דגוי ה"מ לענין חייס אבל ביאת גוי לא אפקריה ונאסרה לבעלה, ואמרינן נמי בסוטה פרק ארוסה (כ"ו ב') דגוי מקנאין על ידו, ומאחר שאסורה לבעל אסורה לבועל אף אם נתגייר הגוי אחר כך כך פסק רב אלפס ור"י בר רבי מרדכי (ע"פ תד"ה ולדרוש כתובות ג' ב').
